פסק-דין בתיק ב"ל 29143-03-13

1.         לפניי ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995
(" החוק"), על החלטת הועדה לעררים לשירותים מיוחדים מיום  4.2.13, שדחתה את הערר וקבעה כי המערער זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור 50%(" הועדה").

רקע כללי

2.         המערער, יליד 1946, סובל ממחלות שונות כגון מחלות לב, סכרת, שיתוק חלקי בגוף, דכאון. נכותו הרפואית של המערער עומדת על 100% נכות.

3.         המערער עמד במשך השנים בפני וועדות לשירותים מיוחדים ונקבעה זכאותו לקבלת קצבת שר"מ בשיעור 105% מיום 12.8.2010 עד 31.12.2013.

4.         לקראת תום תקופת הזכאות לשר"מ זומן המערער לבדיקה נוספת בוועדה מדרג ראשון ונקבע כי המערער זכאי לקצבת שר"מ בשיעור 50%.

5.         המערער הגיש ערר לוועדה לעררים אשר קבעה, כאמור לעיל.

            על החלטה זו הערעור שבפניי.

טענות הצדדים

6.         לטענת המערער שגתה הוועדה כאשר התעלמה מתלונותיו לעניין תפקודו הרפואי, ההדרדרות במצבו והמסמכים הרפואיים שהוגשו לה בעניין זה. בהקשר זה נטען כי אין הלימה בין הממצאים הרפואיים לבין מסקנות הוועדה, כאשר מצבו של המערער לא השתפר אלא רק החמיר מבחינה תפקודית ורפואית.

7.         במועד הדיון שנערך בפני כבוד הרשם ת. סילורה הוסיפה ב"כ המערער וציינה שדו"ח הערכת התלות אינו משקף נאמנה את מצבו התפקודי של המערער. בהתאם למסמכים הרפואיים שהונחו בפני הועדה, המערער כמעט אינו מסוגל ללכת ומתקשה בכל פעילות יום יומית בסיסית. המערער התלונן בפני הועדה כי נפל בביתו כמה פעמים (פעם אחרונה לפני 10 ימים) והועדה לא התייחסה לכך. המערער התלונן כי אשתו מאכילה אותו, הידיים שלו רועדות והדו"ח אינו משקף תלונותיו אלו, כפי שהשתקפו אף בממצאים הרפואיים. צויין כי הוא שולט על סוגריו, כשהמערער התלונן כי הוא משתדל להגיע בזמן לשירותים ולפי הממצאים הרפואיים הוא מתקשה בפעילות יום יומית בסיסית. המערער עתר להחזיר עניינו לועדה.

8.         ב"כ המשיב טען כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. המערער עמד בפני הועדה, השמיע תלונותיו ונבדק. הועדה מציינת כי בבדיקה התהלך עם מקל ובהמשך התהלך עם הליכון. הליכתו יציבה. התיישב על הכיסא. קם בתמיכת מקל בכיסא וכי היא סבורה שהמערער עצמאי בניידות. בידי הועדה הסמכות לדון ולקבוע את רמת התלות של המערער בפעולות היום יום וכך עושה היא. הבדיקה שנערכת מתארת את מצבו נכון למועד שעמד בפני הועדה וככל שיש החמרה במצבו, מוצע שיפנה בהליך של החמרה. לאור כך, יש לדחות את הערעור.

להכרעתי

10.        אקדים ואציין כי דין הערעור להדחות. להלן יפורטו נימוקי הכרעתי:

11.                    עפ"י סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים, לרבות שירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני ביה"ד.   

                בית הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות שבחוק (דב"ע שם/01-1318 יצחק עטיה נ' המוסד, פד"ע טו 60).

12.                    מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה שמעה את תלונות המערער, עיינה בתיקו הרפואי תוך ציון ופירוט הבעיות הרפואיות מהן סובל המערער.

            בבדיקת פעולות היום יום נרשם, כדלקמן:

בניידות (בתוך הבית) -  " התהלך עם מקל ובהמשך התהלך עם הליכון. הליכתו יציבה. התיישב על הכסא. קם בתמיכת מקל וכסא".